יום חמישי, 6 בפברואר 2014

ארוחת עשר בריאה לילדים. פעם, כשיהיה לי זמן.


כשאנשים חושבים על להכין ארוחת עשר בריאה לילדים, הם לרוב חושבים על כריך. כריך בריא.
זה הכי קל. זה הכי ברור. זה גם לא גוזל יותר מידי זמן. לא?

הבעיה מתחילה כשהסכמנו עם הילד על כריך ירקות קמח מלא חוץ מפעם בשבוע כריך נוטלה, ופתאום שמנו לב שאנחנו מורחים לו כריך נוטלה ארבע פעמים בשבוע. ובפעמיים הנותרות הוא לוקח כריך חמאת בוטנים. ובתפוח שאנחנו שמים לו בתיק- הוא לא נוגע בכלל. 
והכי קל זה להרגיע את עצמנו ופשוט לא להתעמק במחשבות על זה. החיים ממילא עמוסים מידי. ונכון , זה לא אידאלי, אבל לפחות הילדים שמחים. יותר חשוב, אולי, ככה הם לא מתווכחים איתנו. הא, וככה הכריך גם לא ״נשכח״ בתיק. נוח. 

מודה, אני נהניתי מהמצב הזה די הרבה זמן.
ברגעים של התעוררות תודעתית היה לי קל לנחם את עצמי בזה שהילדים אוכלים ארוחת צהריים מגוונת. ארוחת צהריים טובה. אתם יודעים. נו, שניצל טבעול ואורז.
אופס.
כן.
שניצל טבעול ואורז. הא, לפעמים נקנקיות. 
אופס. נקנקיות.
טוב, אין לי זמן. אני אמא עסוקה. אין לי זמן לשבת ולבשל. נו, כן, זה כן חשוב לי. ואני אבשל. פעם. נו, כשיהיה לי בית קרקע ובן זוג חמוד וכלבת לברדור בכניסה לבית, בצל עץ התפוזים.
נו, כשיהיה לי זמן

*****


לפני שנתיים נכחתי בהרצאה של אלון אולמן.
אולמן אומר הרבה דברים חכמים אבל אני מספרת עליו כאן בגלל שהוא צובע בצבעים מאוד חדים כמה ההתנהגות שלנו, בנוגע לתזונה שלנו של ילדינו, היא אבסורדית.
אולמן שואל את הקהל מי היה מתדלק את הרכב שלו בדלק לא מתאים, נגיד רכב שצריך בנזין 98 לתדלק בבנזין 95. אולי בסולר?. אף אחד באולם, מאות אנשים, לא מרים ידו, כמובן. אולמן ״מתקן את השאלה״ ופונה לקהל שנית: וברכב של העבודה אולי? הייתם מתדלקים בדלק לא מתאים?...
כמובן שלא. 
אף אחד לא עושה שטויות כאלה. 
ואז, אולמן פונה לקהל בשאלת המחץ: אז למה את הגוף שלכם אתם אתם מתדלקים בדלק לא מתאים?! 

*****

האסימון הזה נפל אצלי כחצי שנה לפני שנכחתי בהרצאה של אולמן, אבל החידוד שלו בהחלט הבהיר לי שלמטרה שסימנתי לעצמי, להכיר לכמה שיותר אנשים את סודות קופסת האוכל היפנית, הבנטו, יש חשיבות עליונה. 

נכון, זה לוקח אולי קצת יותר זמן מלמרוח סנדוויץ נוטלה. אבל הי, אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו לא מדברים כאן על זמן עכשיו. אנחנו מדברים על הילדים שלנו. על היצורים האלה, שכן, הם כנראה הדבר הכי יקר לנו בעולם. ולמה שניתן להם לאכול דברים שאין בהם שום דבר מזין, שהם נטו קלוריות ריקות? איזו סיבה הגיונית אחת יש לזה? 

ובאמת, שבשיטה שאני מלמדת, להכין ארוחת עשר בריאה, וכזו שהילד שמח לקבל ולאכול- זה אפילו לא לוקח הרבה יותר זמן מלהכין סנדוויץ. וחשוב יותר- זה באמת שווה את המאמץ. 


ביי,
 אוהבת,
 ניבה

*****
תוספת עדכנית:
בשנים בהם אני מכינה בנטו צברתי המון מתכונים שילדים אוהבים, והמון שיטות עבודה שמקצרות את הדרך. את כל המתכונים השיטות והתובנות אספתי לספר שיצא לאור בהוצאה עצמית. ספר שמלמד הכנת בנטו, 144 עמודים (!) מעל 100 הדרכות מפורטות ומתכונים (הכל כשר) שמעוצב כספר מנגה (קומיקס יפני) עם איוריו של מתן, נער בן 15 (שניחן בכשרון יוצא דופן).
לפרטים נוספים ולרכישה
כדאי להכנס לקישור זה. 

ולסיום, זו כבר כמעט מסורת, הנה תמונות מכמה מקופסאות הבנטו איתם יצאו ילדיי, לאחרונה: 



































אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה